חזרנו מחופשת סקי… היה תענוג, תודה 🙂
במהלך הגלישה חשבתי על הדמיון בין הגלישה לאכילה. נשמע הזוי? אולי… אבל תנסו להתחבר.
כדי להצליח לעשות סקי כמו שצריך, הראש צריך להיות זה שמפעיל את הגוף ולא תחושת הבטן. למה? כי תחושת הבטן אומרת לך כל הזמן לא להסתכל למטה ואם אתה מסתכל, אז בוודאי שלא להישען לשם. יש לזה מילה, קוראים לזה פחד… וזה ממש מפחיד, בטח כשאתה גולש על מדרון שחור. לעומת זאת, אם הראש הוא זה שמוביל את העניין, הוא מבין שככל שהגוף נוטה יותר לכיוון מורד ההר (יעני, למטה), כך יש שליטה טובה יותר וכך הסיכוי ליפול נמוך יותר. ככל שיש טכניקה טובה יותר, הגלישה קלה יותר ומן הסתם אפשר לגלוש לאורך יותר זמן.
עכשיו מה הקשר בין כל הדבר הזה לאכילה? תחושת הבטן אומרת שחייבים לרדת במשקל והיא גם דוחפת לעשות את זה הכי מהר שאפשר ובדרכים הכי קיצוניות (כי הן המהירות, נכון?). אז גם כשהראש יודע איך צריך לאכול נכון ושצום זה משהו שלא יחזיק מעמד ושהימנעות מפחמימות היא עונש שנעמוד בו רק לטווח קצר, תחושת הבטן דוחפת לקיצורי הדרך ולפעולות הדרסטיות. כמו בסקי, כשפועלים לפי תחושת הבטן, נופלים… בהתחלה קמים ומנסים שוב ושוב ושוב, אבל מי שלא מצליח להתגבר על הפחד בסקי ומי שלא מצליח ליצור אורח חיים נכון בצורת האכילה בסוף נשבר ומוותר. כמו בגלישה, גם באכילה, יש טכניקה וגם עליה צריך להתאמן ואפשר ולפעמים אפילו כדאי ליפול, כי מזה לומדים וקמים ומתקנים. כמו בגלישה, גם באכילה, ככל שהציוד (כלומר האוכל…) טוב יותר ונוח יותר, קל יותר.
אנשים שונים, גולשים ברמה שונה ובמהירות שונה, עם תלות בניסיון שלהם, בגיל שלהם ובגורמים נוספים. באכילה, זה צריך להיות אותו הדבר… אנשים שונים, אמורים לאכול אחרת. אין דרך אחת. הקצב, היעד, התהליך – כל אלה אמורים להיות אישיים, נוחים ונעימים לכם, כדי שתוכלו להתמיד ו"לגלוש" בלי להתעייף…
אגב, ילדים שמתחילים ללמוד לגלוש בגיל צעיר, גולשים בצורה טבעית מדהימה, כאילו הם נולדו עם נעלי סקי על הרגליים. זה לגמרי נכון גם באכילה… ילדים שמצליחים לשמר את תחושות הרעב והשובע, שלומדים לאכול בריא ונכון בגיל צעיר, מצליחים לשמר את האכילה הזו גם בהמשך (נכון, זה אתגר אחר… סקי עושים במורד הר מושלג ואילו אוכל אוכלים בכל מקום ובכל הזדמנות ויש עשרות גורמים משפיעים – לכן חשוב לייצר הרגלי אכילה טובים מגיל צעיר).
אין ספק שיש מקרים שבהם תחושת הבטן ממש חשובה וצריך להקשיב לה..
במקרים אחרים, תשתדלו להקשיב לראש… בסקי זה בטוח יעזור 🙂
בהצלחה!