הולכים למסעדה? תרשו לעצמכם להיות נודניקים…
תשאלו שאלות, תבררו ותוודאו שמה ששמים לכם במנה תואם את מה שאתם חושבים ורוצים שיהיה בה.
למשל, מידי פעם אנחנו הולכים לאכול ארוחת בוקר בבית קפה (הקבוע שלנו, ביגה טבעון…).
ארוחת בוקר "רגילה" כוללת חביתה מ- 2 ביצים (אפשר עם תוספות), סלט קצוץ, גבינות וממרחים אחרים ולחם.
אז אני, המציקה והמנדנדת, מבקשת ביצים קשות – לא מוסיפים להן שמן, סלט קצוץ עם הרוטב בצד – אני מחליטה על הכמות, גבינות רזות (אגב, גיליתי שללבנה 5% מוסיפים שמן זית, אז ביקשתי לא להוסיף) ולחם מלא. אני גורמת למלצרית לרשום הערות על הכל… האם היא אוהבת את זה? אני מניחה שפחות… האם זה מעניין אותי? לא ממש. אני תמיד מבקשת הכל בצורה נעימה, אבל אין ספק שאני גוזלת לה זמן יקר.
למה אני נודניקית? כי חשוב לי לדעת מה אני מכניסה לגוף שלי. זו הדרך שלי להיות בבקרה ובשליטה. המנות שאנחנו אוכלים בחוץ עשירות יותר בשומן ובסוכר, לא סתם הן טעימות. כשאוכלים בחוץ עולות כל מיני שאלות: כמה שמן יש במנה? כמה טחינה? איזה סוג של בשר? איך מכינים את הבשר? איזו גבינה? ועוד ועוד. לפעמים גם המנות הכי "תמימות", עשויות להכיל הרבה קלוריות – דג על הגריל שמורחים אותו בשמן, סלט עם גבינה בולגרית 24%, ירקות מוקפצים בחמאה…
בתפריט מפורט כתוב מה יש במנה, אבל אף פעם לא כתוב כמה. אם אין לכם דרך לברר, תנסו אתם לשלוט בכמות.
אם אתם מקפידים על אורח חיים בריא וחשוב לכם לדעת מה אתם אוכלים, אל תתביישו לשאול. אם המלצר עושה פרצוף, לא נורא, הוא יתמודד. זכותכם לדעת מה נכנס לגוף שלכם.
הערה חשובה! כשאתם יוצאים לחגוג אירוע מיוחד או אם אתם יוצאים למסעדה לעתים רחוקות, לא צריך להפוך את הבילוי לעינוי. אפשר לצאת ולאכול הכל! בלי לשאול שאלות ובלי לבקש בקשות, גם זה בסדר גמור…. כל עוד אתם מרגישים עם זה בסדר גמור. אגב, במקרה כזה אפשר להקפיד על הכמות ופשוט לאכול פחות.
אם אתם אוכלים בחוץ בתדירות גבוהה, בגלל העבודה או מכל סיבה שהיא, האכילה בחוץ עלולה לפגוע באורח החיים הבריא שאתם רוצים לנהל. אפשר לבחור ארוחה אחת בשבוע שבה אתם אוכלים מנה כפי שהיא מגיעה, ללא שינוי וביתר הפעמים לעשות "תיקונים". העיקר שהבחירה תהיה בידיים שלכם!
בתיאבון…